חובת הזהירות – כתנאי לכהונה בתור נושא משרה, על המועמד להיות בעל מיומנויות סבירות למילוי תפקידו בחברה. כל חברה בהתאם למאפייניה. חובת הזהירות החלה על נושא משרה משמיעה אך ורק "חובה תהליכית" שעניינה קבלת החלטות על בסיס מידע מהותי שסביר לאספו בנסיבות העניין ותוטל רק במקרים קיצוניים של רשלנות רבתי. חובת הזהירות התפתחה כענף של אחריות נזיקית.
חובת אמונים – לצד חובת הזהירות, חב נושא המשרה גם בחובת אמונים שעניינה בעיקרה נועדה לאסור על self-dealing ועמידה משני צדדי העסקה, איסור על ניגוד עניינים, איסור על תחרות עם עסקי החברה ואיסור על ניצול הזדמנות עסקית של החברה. חובת האמונים מבוססת בעיקרה על דיני עשיית עושר המתמקדים בהתעשרותו העצמית של המפר והמניע הסובייקטיבי שלו להפיק רווח אישי מן הפעולה.
חובות בעל שליטה – חובת הגינות וחובת תום הלב – שלא כחברותיה חובת הזהירות וחובת האמונים, חובת ההגינות אינה חלה על נושאי המשרה בחברה אלא על בעל מניה. החובה המוטלת על בעל מניה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ולהימנע מניצול כוחו לרעה, מכוונת הן כלפי החברה הן כלפי בעלי המניות האחרים, בעוד שחובת ההגינות המוטלת על בעל השליטה, מופנית כלפי החברה בלבד.
התפישה המקובלת היא כי חובת ההגינות המוטלת על בעל שליטה עוצמתה חלשה יותר מעוצמת החובה המוטלת על דירקטורים ומנהלים, זאת משום שלהבדיל מנושאי משרה המופקדים על רכושם של אחרים ומשכך חובתם לשקול אך ורק את האינטרסים של החברה, בעלי המניות בחברה פועלים למימוש האינטרסים שלהם כבעלי הון בחברה ועל כן יש להכיר בלגיטימיות של ההתחשבות באינטרסים האישיים שלהם כבעלי מניות בחברה.
יחד עם זאת, העובדה שבעל שליטה רשאי לשקול את טובתו האישית, אין פירושה כי הוא רשאי להתעלם מטובתה של החברה. לדוגמא: בנסיבות של מכירת מניות, לא דומה חובתו של בעל שליטה בבואו למכור את מניותיו, לחובתו של בעל מניה מן השורה המעוניין לעשות כן, שכן ההשלכות הנובעות ממכירת השליטה, נרחבות לאין שיעור מאלו הנובעות ממכירת מניה אחת מני רבות. מכאן חובתו המוגברת של בעל השליטה לקחת בחשבון את טובתה של החברה בבואו לעשות כן.
במילים אחרות, הפער בין עוצמתן של חובת תום הלב וחובת ההגינות, טמון באיזון הנערך מכוחן בין טובתו האישית של בעל השליטה/בעל המניה אל מול טובת החברה. מבעל מניה אנו מצפים להתנהגות בתום לב שאין בה ניצול לרעה, מבעל השליטה אנו מצפים לסטנדרט התנהגות גבוה יותר, בגדרו ניתן משקל רב יותר לשיקול שעניינו טובת החברה.
חובת ההגינות הינה חובה כללית הנבחנת על-פי העובדות של כל מקרה ומקרה, כאשר ככלל ניתן לומר שבמקום בו בעל השליטה מפעיל את כוחו כבעל שליטה, באופן שאינו מביא בחשבון את טובתה של החברה ואף פועל בניגוד לטובתה, עולה הדבר כדי הפרת חובת ההגינות.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי, ולצורך כך הנך מוזמן ליצור קשר עם עורך דין שגיא רויזר לצורך קבלת המשך ייעוץ בעניינך.
